בלוג › סימון מזון בישראל
סימון מזון בישראל: ת״י 1145, עברית, הסמל האדום והסמל הירוק
מאת Nguyễn Thành Dân, מייסד Drint ·
מזון ארוז מראש בישראל מסומן לפי התקן הרשמי ת״י 1145, והסימון חייב להיות בעברית. מאז 1 בינואר 2020 מחייבות תקנות הסימון התזונתי סמל אדום בחזית האריזה כשמזון עובר את הסף לנתרן, לסוכרים או לשומן רווי. הסמל הירוק, לעומתו, הוא וולונטרי.
למה זה חשוב למעצב? כי גודל הסמל האדום, הצבע שלו והמקום שלו בחזית נקבעים בתקנות. הם צריכים להיכנס לקובץ העיצוב לפני ההדפסה, לא אחרי שהגיעה הערה מהיבואן.
הכתבה הזו היא סיכום למעצבי אריזות, והיא אינה ייעוץ משפטי. היא מפרטת נקודות לבדיקה כפי שראינו אותן במקורות ב־20 בנובמבר 2026. לפני הדפסה, בדקו את הנוסח הרשמי ואת עמדת שירות המזון במשרד הבריאות.
נקודות עיקריות
- ת״י 1145 "סימון מזון ארוז מראש" הוא תקן רשמי לפי מכון התקנים הישראלי. הוא חל על מזון ארוז מראש למכירה קמעונית, למעט פירות וירקות לא מעובדים.
- עברית בכל מקרה: לפי International Trade Administration, מותר להוסיף אנגלית בתנאי שהאותיות אינן גדולות מהעבריות.
- הסמל האדום: חובה מ־1 בינואר 2020, עם ספים מחמירים יותר אחרי תקופת מעבר של 12 חודשים. לדוגמה, 10 גרם סוכרים ל־100 גרם מזון מוצק.
- גודל הסמל: קוטר מינימלי של 15 עד 35 מ״מ, לפי שטח חזית האריזה.
- הסמל הירוק: וולונטרי. ועדה מדעית קובעת את הקריטריונים, ומוצר עם סמל אדום אינו זכאי לו.
אילו כללים חלים על תווית מזון בישראל?
שלוש שכבות של כללים רלוונטיות למעצב:
| כלל | על מה הוא חל | מה בודקים בעיצוב |
|---|---|---|
| ת״י 1145, סימון מזון ארוז מראש | מזון ארוז מראש למכירה קמעונית | פרטי החובה, שפה, גודל אותיות |
| תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017 | הסימון התזונתי והסמלים האדומים | טבלה תזונתית, כפיות סוכר, סמל בחזית |
| הקריטריונים לסמל הירוק של משרד הבריאות | מוצר שבוחר לשאת את הסמל | זכאות, מקום על האריזה |
עמוד התקן באתר מכון התקנים מציין שהתקן פורסם לראשונה ב־1982 ושיש לו גיליונות תיקון, בהם תיקון 8 מפברואר 2013. לפי אותו עמוד, אם תקן מיוחד למזון מסוים סותר את ת״י 1145, התקן המיוחד גובר.
ההקשר הרחב השתנה ב־2025. לפי International Trade Administration, משרד הבריאות אימץ ב־1 בינואר 2025 תקני מזון של האיחוד האירופי במסגרת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", עם תקופות מעבר שצפויות להימשך כמה שנים. בדקו אם שינוי כזה נוגע למוצר שלכם.
מה חייב להופיע על התווית?
את נוסח ת״י 1145 המלא לא פתחנו; הוא נמכר דרך מכון התקנים. הרשימה כאן מבוססת על שני מקורות שפתחנו: מדריך הסימון של International Trade Administration, וסיכום Drict לישראל, שמפנה לסעיפי התקן.
- שם המוצר.
- רשימת רכיבים.
- תכולה נטו ביחידות מטריות.
- שם וכתובת של היצרן, המייצר או המפיץ. במוצר מיובא, גם שם וכתובת היבואן הישראלי.
- ארץ ייצור.
- תאריך תפוגה.
- סימון תזונתי. לפי International Trade Administration, הוא נדרש בכל מזון ארוז.
- לפי הצורך: אלרגנים, תנאי אחסון, הוראות שימוש.
International Trade Administration מוסיף שהסימון יכול להיות מודפס, חרוט או מוטבע על האריזה. אם זה לא אפשרי, מותרת תווית מחוברת היטב. הסימון צריך להיות ברור, קריא ובניגוד לרקע.
באיזו שפה מסמנים?
בעברית. International Trade Administration כותב שבכל המקרים חייבים להשתמש בעברית, ושאנגלית מותרת בתנאי שהאותיות המודפסות אינן גדולות מהאותיות העבריות. Drict מפנה בנושא לסעיף 4.1 של ת״י 1145.
גם תקנות הסימון התזונתי מחייבות עברית. לפי תקנה 8(א), הסימון התזונתי מסומן בעברית ובסדר שקבוע בתוספת השנייה. לפי תקנה 8(ג), גודל האותיות בחלק הראשון של הטבלה הוא 120% מהגודל המזערי שבת״י 1145.
למעצב זה אומר שני דברים. ראשית, בעיצוב דו־לשוני העברית היא השכבה הראשית, והאנגלית לא גדולה ממנה. שנית, הטקסט נכתב מימין לשמאל, ולכן כדאי שקורא עברית יבדוק את הקובץ הסופי לפני ההדפסה.
מתי מופיע הסמל האדום?
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017, נכנסו לתוקף ב־1 בינואר 2020. מאמר שפורסם ב־Nutrients ב־2020 מתאר את השלב השני, המחמיר, החל מינואר 2021. בנוסח התקנות זה מופיע כתקופת מעבר של 12 חודשים, שבה חלו ספים גבוהים יותר (תקנה 18(ב)).
הסמל מופיע על כל רכיב שעובר את הסף. לכן מוצר יכול לשאת סמל אחד, שניים, שלושה או אף אחד. אלה הספים שבתקנה 5:
| רכיב | מזון מוצק (ל־100 גרם) | מזון נוזלי (ל־100 מ״ל) | ספים בתקופת המעבר, 2020 (מוצק / נוזלי) |
|---|---|---|---|
| נתרן | 400 מ״ג | 300 מ״ג | 500 מ״ג / 400 מ״ג |
| סך הסוכרים | 10 גרם | 5 גרם | 13.5 גרם / 5 גרם |
| סך חומצות השומן הרוויות | 4 גרם | 3 גרם | 5 גרם / 3 גרם |
מאמר Nutrients מציין שהאנרגיה הכוללת אינה מפעילה סמל, ושהיעדר סמל אדום אינו הופך מוצר ל"בריא".
איפה ממקמים את הסמל ובאיזה גודל?
התקנות קובעות את העיצוב עצמו, ולכן זה החלק החשוב ביותר למעצב. הסמלים מופיעים בחזית האריזה, בולטים לעין (תקנה 9). הקוטר המינימלי נקבע לפי שטח החזית:
| שטח חזית האריזה | קוטר מינימלי של הסמל |
|---|---|
| עד 40 סמ״ר | 15 מ״מ |
| 40–60 סמ״ר | 18 מ״מ |
| 60–100 סמ״ר | 20 מ״מ |
| 100–200 סמ״ר | 25 מ״מ |
| 200–300 סמ״ר | 30 מ״מ |
| מעל 300 סמ״ר | 35 מ״מ |
כמה כללים נוספים מהתקנות:
- חישוב שטח החזית: באריזה מלבנית, כל שטח החזית פחות ההלחמות. באריזה גלילית, 40% ממכפלת הגובה בהיקף. בצורה אחרת, 40% משטח האריזה בלי המכסה, התחתית, הצוואר והקימורים.
- צבע: הטבעת והאיור באדום פנטון 485 או בפרוצס 0C 95M 100Y 0K. האותיות, רקע האיור וקו המתאר בלבן.
- שניים או שלושה סמלים: בשורה אופקית או אנכית, ובשלושה גם בפינה, לפי התוספת הרביעית. הסמלים צמודים וקווי המתאר הלבנים חופפים.
- אריזה קטנה: תקנה 6(ג) פוטרת מהסמלים יחידת מזון שחזית האריזה שלה קטנה מ־25 סמ״ר, ותקנה 9 מתייחסת גם למיקום הסמלים באריזה כזו. בדקו את הנוסח לגבי המוצר שלכם.
טיפ לקובץ: הכינו את הסמל כשכבה נפרדת בצבע ספוט, ושמרו לו מקום בחזית כבר בשלב הדייליין. בקופסה או בשקית, חזית האריזה היא פאנל אחד בדייליין, ולא הצד הפתוח.
מה עוד בטבלה התזונתית? כפיות סוכר
לפי תקנה 4(א)(7), כשיש 2 גרם סוכרים או יותר ל־100 גרם או ל־100 מ״ל, מסמנים את מספר כפיות הסוכר מתחת לשורת הסוכרים. 4 גרם סוכר הם כפית אחת. לפי תקנה 8(ד), האנרגיה, השומן הרווי, הנתרן, הסוכרים ומספר הכפיות מודגשים בטבלה.
מי פטור מהסמל האדום?
תקנה 6(א) פוטרת מהסמלים האדומים ומכפיות הסוכר, בין היתר:
- מזון מרכיב אחד בלבד, גם כשנוספו לו ויטמין, מינרל, תבלין או חומר טעם, בתנאים שבתקנה.
- משקאות משכרים.
- מלח ותחליף מלח מופחת נתרן.
- שמני מאכל צמחיים העומדים בת״י 216, ושמן זית העומד בת״י 191.
- תוסף תזונה, תרכובת מזון לתינוקות ומזון ייעודי.
שמן דקל ושמן קוקוס אינם פטורים (תקנה 6(ב)). תקנה 3(ב) פוטרת מהסימון התזונתי כולו מוצרים כמו מים, תבלינים, קפה ותה. ולפי תקנה 3(ג), יחידות שנארזו יחד ומסומנות "למכירה רק באריזה זו" אינן צריכות סימון נפרד, בתנאים שבתקנה. זה רלוונטי למארזי שי, ועליהם כתבנו במדריך מארזי השי לפסח ולראש השנה 2027.
מה זה הסמל הירוק?
הסמל הירוק הוא סמל חיובי וולונטרי בחזית האריזה. מאמר ב־Nutrients משנת 2020 מציין שבניגוד לסמל האדום המחייב, הסמל הירוק בישראל וולונטרי וללא תשלום. את הקריטריונים קבעה ועדה מדעית של אנשי אקדמיה, מערכת הבריאות ומשרד הבריאות, בלי מעורבות של התעשייה.
מחקר ב־Food Policy, שפורסם במאי 2026, מסכם חמש שנות עבודה של הוועדה. לפי התקציר, בין 2020 ל־2024 קיימה הוועדה 10 ישיבות ועדכנה את הקריטריונים 3 פעמים. אלה עקרונות הזכאות כיום:
- אין על המוצר סמל אדום.
- הוא עומד בסף נתרן אחיד.
- הוא לא מעובד, מעובד מינימלית, או מעובד בלי חומרים משמרים. מזון אולטרה־מעובד אינו זכאי, למעט חריגים.
- הוא תואם את המלצות התזונה בישראל.
- הוא תורם תרומה תזונתית משמעותית.
לא פתחנו את טבלת הקריטריונים המלאה של משרד הבריאות. לפני שמוסיפים סמל ירוק לעיצוב, בקשו מהיצרן את אישור הזכאות ואת קובץ הסמל הרשמי.
מה זה אומר למעצב?
שלושה דברים נכנסים לקובץ לפני ההדפסה: הסמל האדום בגודל ובצבע הנכונים, טבלה תזונתית בעברית עם כפיות סוכר, ופרטי החובה של ת״י 1145. הנתונים עצמם, כמו כמות הנתרן או הסוכר, מגיעים מהיצרן ולא מהמעצב.
את פרטי החובה לכל סוג מוצר אפשר לבדוק ב־Drict לישראל. מדביקים את טקסט התווית ומקבלים רשימת נקודות לבדיקה, עם הכלל שכל נקודה מגיעה ממנו. זו רשימה לבדיקה, לא אישור שהתווית עומדת בחוק. את סיכום הכללים לפי מדינה תמצאו גם בכללי התווית של Drint.
כשהתווית מוכנה, עצבו אותה על דייליין אמיתי: קופסת לשונית הפוכה למוצר מדף, או דייליינים לשי לחג למארזים. הציגו את התוצאה ללקוח במחולל המוקאפ התלת־ממדי או במוקאפים של Drint.
הצעד הבא
הדביקו את טקסט התווית ב־Drict לישראל, תקנו את מה שחסר, ואז עצבו את התווית על הדייליין במידה שלכם ב־Drint.
מקורות
- מכון התקנים הישראלי, ת״י 1145 – סימון מזון ארוז מראש, נבדק ב־20 בנובמבר 2026.
- תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017, ק״ת תשע״ח, 376, נוסח בוויקיטקסט_(סימון_תזונתי)), נבדק ב־20 בנובמבר 2026. יש לבדוק מול הנוסח הרשמי ותיקונים מאוחרים.
- International Trade Administration, Israel – Labeling/Marking Requirements, עדכון אחרון 30 במרץ 2026, נבדק ב־20 בנובמבר 2026.
- International Trade Administration, Israel – Agriculture, נבדק ב־20 בנובמבר 2026.
- Gillon-Keren M. ואחרים, Development of Criteria for a Positive Front-of-Package Food Labeling: The Israeli Case, Nutrients 12(6):1875, 2020, נבדק ב־20 בנובמבר 2026.
- Gillon-Keren M. ואחרים, Five years of evolving dual red/green front of package food labeling, Food Policy 140:103057, 1 במאי 2026 (תקציר), נבדק ב־20 בנובמבר 2026.
- Drint, Drict – בדיקת תווית לישראל, נבדק ב־20 בנובמבר 2026.
שאלות נפוצות
האם תווית מזון בישראל חייבת להיות בעברית?
כן. לפי International Trade Administration, בכל המקרים חייבים להשתמש בעברית. מותר להוסיף אנגלית, בתנאי שהאותיות אינן גדולות מהעבריות. גם הסימון התזונתי מסומן בעברית (תקנה 8(א)).
מה הספים לסמל האדום?
במזון מוצק, ל־100 גרם: 400 מ״ג נתרן, 10 גרם סוכרים, 4 גרם שומן רווי. במזון נוזלי, ל־100 מ״ל: 300 מ״ג נתרן, 5 גרם סוכרים, 3 גרם שומן רווי. כך לפי תקנה 5 לתקנות הסימון התזונתי.
מה גודל הסמל האדום?
הקוטר המינימלי הוא 15 מ״מ כשחזית האריזה עד 40 סמ״ר, ועולה עד 35 מ״מ כשהיא מעל 300 סמ״ר. הצבע הוא אדום פנטון 485 עם לבן.
האם הסמל הירוק חובה?
לא. הסמל הירוק וולונטרי, והקריטריונים שלו נקבעים בידי ועדה מדעית. מוצר עם סמל אדום אינו זכאי לסמל ירוק.
האם דבש או יין צריכים סמל אדום?
תקנה 6(א) פוטרת מזון מרכיב אחד בלבד ומשקאות משכרים מהסמלים האדומים. דבש טהור ויין נכנסים לרוב לקטגוריות האלה. בדקו את המוצר הספציפי.
האם Drict מאשר שהתווית חוקית?
לא. Drict מחזיר רשימת נקודות לבדיקה עם הכלל שכל אחת מגיעה ממנו. הוא אינו ייעוץ משפטי. לפני ההדפסה בדקו את הנוסח הרשמי והתייעצו עם הרשות המוסמכת או עם מומחה.