כללי תוויות › ישראל

כללי סימון מזון בישראל לעיצוב אריזות

מזון ארוז מראש שנמכר בישראל מסומן לפי צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט-1998, שהופך את התקן הישראלי ת״י 1145 (סימון מזון ארוז מראש) לרשמי, ולפי תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח-2017 לטבלה התזונתית ולסמלים האדומים. תיקון מס׳ 10 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) מאמץ את התקנה האירופית 1169/2011: עסקי מזון רשאים לפעול לפיה מאז 1 בינואר 2025, והיא מחייבת את כולם מ-1 בינואר 2028. כך זה נראה על האריזה, וכך מעמדים את זה.

נבדק לאחרונה: 26 באוקטובר 2026

פרטי החובה

פרטי החובה (ת״י 1145)

שם המזון; רשימת הרכיבים לפי סדר יורד של משקלם; האלרגנים; הכמות נטו ביחידות מטריות; שם וכתובת היצרן — ובמזון מיובא גם של היבואן בישראל; ארץ הייצור; סימון התאריך עם תנאי האחסון שהוא תלוי בהם; וסימון אצווה. הסימון חייב להיות ברור, קריא ובצבע שנבדל מהרקע.

עברית קודם כול

כל פרטי החובה בעברית. מותר להוסיף שפות אחרות (אנגלית, ערבית, רוסית…), אבל האותיות שלהן לא יהיו גדולות מהעברית. על מזון מיובא מותר להדביק מדבקה בעברית מעל התווית המקורית, מודבקת היטב ומציגה את כל פרטי החובה.

עברית נקראת מימין לשמאל: ליישר את גושי הטקסט העברי לימין, להשאיר מספרים, יחידות וברקודים ברצפים משמאל לימין משלהם, ולוודא שהטקסט העברי של הלקוח הודבק מילה במילה ולא הוקלד מחדש.

הטבלה התזונתית

בעברית, במסגרת, במקום בולט, ל-100 גרם במוצק או ל-100 מ״ל בנוזל, לפי הסדר שבתוספת השנייה (תקנה 8): אנרגיה (קלוריות), סך השומנים, חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טרנס, כולסטרול, נתרן, סך הפחמימות, סך הסוכרים, כפיות סוכר (בהדגשה — כפית לכל 4 גרם), חלבונים. האותיות בגודל של לפחות 120% מהגודל המזערי שת״י 1145 קובע לרשימת הרכיבים. כשאין באריזה מקום לטבלה, אפשר להציג את אותם ערכים בשורות.

פטורים מכל סימון תזונתי (תקנה 3(ב)): מי שתייה ומים מוגזים, תבלינים, קפה, תה וצמחי חליטה, שמרים, אבקת אפייה, ממתיקים שולחניים, תמציות טעם וצבע.

הסמלים האדומים בחזית

מאז 1 בינואר 2020 (והספים הסופיים מאז 2021), מזון נושא סמל אדום בחזית לכל רכיב שעובר את הסף (תקנה 5): נתרן מעל 400 מ״ג ל-100 גרם (300 מ״ג ל-100 מ״ל), סך סוכרים מעל 10 גרם ל-100 גרם (5 גרם ל-100 מ״ל), שומן רווי מעל 4 גרם ל-100 גרם (3 גרם ל-100 מ״ל). מזון אחד יכול לשאת סמל אחד, שניים או שלושה.

הסמל הוא טבעת אדומה עם איור וכיתוב בעברית, בדיוק כפי שהוא משורטט בתוספת הראשונה: אדום Pantone 485 או 0c 95m 100y 0k, אותיות וקווי מתאר בלבן (תקנה 9). הקוטר גדל לפי שטח החזית: לפחות 15 מ״מ עד 40 סמ״ר, 18 מ״מ עד 60 סמ״ר, 20 מ״מ עד 100 סמ״ר, 25 מ״מ עד 200 סמ״ר, 30 מ״מ עד 300 סמ״ר, 35 מ״מ מעל. שניים או שלושה סמלים עומדים בשורה או בטור, עם קווי מתאר נוגעים (תוספת רביעית).

בלי סמל אדום: תוספי תזונה, תמ״ל לתינוקות, מזון בעל רכיב יחיד, משקאות אלכוהוליים, מלח, שמנים צמחיים ושמן זית לפי התקנים שלהם (תקנה 6). באריזה שחזיתה 25 סמ״ר או פחות אפשר להציב את הסמלים במקום אחר באריזה.

הסמל הירוק וכשרות

הסמל הירוק וולונטרי. משרד הבריאות מתיר אותו על מזון שעומד בקריטריונים לפי קטגוריה (דגנים מלאים, קטניות, מוצרי חלב ללא תוספות, דג טרי…, מעט או בלי תוספי מזון) — ואף פעם לא על מזון שנושא סמל אדום. להשתמש בקובץ של המשרד, בגודל שהוא קובע.

כשרות אינה חובה בחוק, אבל הצגת מזון ככשר בלי תעודה היא עבירה (חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג-1983). לפי החוק תעודת הכשר ניתנת על ידי מועצת הרבנות הראשית או רב מקומי מוסמך; הסימון על האריזה הוא הגרפיקה של נותן ההכשר עצמו, ומוצב כפי שנמסר, בלי לצייר דבר מחדש.

העמדה ב-Drint

1. Drint עדיין לא בודק את כללי התווית הישראליים — אין בסטודיו ערכת תווית ישראלית. מעמדים את התווית ידנית:
2. להדביק את הטקסט העברי של הלקוח מילה במילה כגוש טקסט על דופן הגב — Drint לא מתרגם.
3. לבנות את הטבלה התזונתית כטבלה מוסגרת בעברית לפי הנתונים של הלקוח, ל-100 גרם או ל-100 מ״ל, בסדר שלמעלה, עם כפיות הסוכר בהדגשה.
4. להציב כל סמל אדום מקובץ הגרפיקה של משרד הבריאות כתמונה, בקוטר שהחזית דורשת לפחות — לא לצייר אותו מחדש.
5. להשאיר מסגרת לסימון הכשרות ולשחרר לתוכה את הקובץ של הגוף המכשיר שהלקוח שולח.
6. בדיקת קדם־דפוס בייצוא מפרטת טקסט קטן מדי להדפסה.

לעצב את התווית ב-Drint

שאלות

סיכום שנכתב לעיצוב אריזות, לא ייעוץ משפטי. לפני ההדפסה לבדוק את הנוסח העדכני — תקנות הסימון התזונתי באתר משרד הבריאות, ת״י 1145 במכון התקנים הישראלי ותעודת הכשרות של הלקוח — עם הלקוח או עם יועץ רגולציה למזון.